<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת מטות</h1>
<h2>דף ג:</h2>
ופסק אע"פ שאין אדם רשאי לישבע באמת בתורה עד שיהיו בו המידות הללו שנ' (דברים י' כ') את ד' אלקיך תירא, שיהו כאברהם שנ' בו (בראשית כ"ב י"ב) כי ירא אלקים אתה, וכאיוב שנ' בו (איוב א' א') איש תם וישר וירא אלקים וגו', וכיוסף שנ' בו (בראשית מ"ב י"ח) את האלקים אני ירא וגו'. ואותו תעבוד, אין לך עבודה אחרת אלא לתורה ולמצות, ובו תדבק וכי יכול לידבק באש אוכלה, אלא כל המשיא בתו לת"ח שקורא ושונה, ועושה לו פרקמטיא ומהנהו מנכסיו [זה הוא שנאמר עליו ובו תדבק]. ואם יש בו המדות הללו אז ניתן לו רשות לישבע באמת שנ' (דברים י' כ') ובשמו תשבע. מ"מ מצוה הוא לישבע לקיים המצוה כמו שאמר דוד (תהלים קי"ט ק"ו) נשבעתי ואקיימה. ולהיות נשבע ליצרו כמו שאמר בועז (רות ג' י"ג) חי ד' שכבי עד הבוקר. וזהו המצות עשה דכתיב ובשמו תשבע. מעשה בהר המלך שהיו שם ב' אלפים עיירות ונחרבו כולם על שבועות אמת שנשבעו, ק"ו שנשבע על שקר, כיון שגם על שבועת אמת יש עונש.
